בית דין רבני או בית משפט?
בית דין רבני או בית משפט?
בית דין רבנימחברת המאמר: עו"ד אנגלמן שירלי
052-4696215  או  077-2010298

*איזו ערכאה עדיפה ולמי?*איך קובעים לאן עדיף לפנות?*מתי כדאי לפנות?*האם יש תשובה חד משמעית?*מהי כפילות סמכויות?*מהי כריכת תביעה בבית דין רבני?*האם הפניה לגישור מסכנת את מירוץ הסמכויות?*מה הם רזי המאבק הפסיכולוגי?


לשיחת ייעוץ או תיאום פגישת ייעוץ לחצו כאן ומלאו שם וטלפון ועו"ד ייצור עמכם קשר במיידי!

או חייגו לטלפון  052-4696215  או  077-2010298

 
מרוץ סמכויות הוא מונח משפטי המתאר חלק מטקטיקה של מאבק גירושים בין שני בני זוג. כל אחד מבני הזוג ממהר לפנות לאחת הערכאות שנוחה לו בהנייחת עורך דינו (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) זאת על מנת להשיג יתרון משפטי, הכול בהתאם לנסיבות, לסוג התביעה ולתוצאה הרצויה.

בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות לענייני הגירושין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, בכל אחת מערכאות ניתן לדון בענייני המזונות, הרכוש, ומשמורת הילדים, תלוי לאיזו ערכאה פנה מי מהצדדים קודם ומה הוא/היא כללו בתביעתם. כל דבר שטרם הוזכר בתביעה הראשונית, ניתן לתבוע אותו בערכאה אחרת.

ישנם נושאים שהם ייחודיים לאחת הערכאות בלבד, כך למשל הגירושין עצמם (הגט) ידון רק בבית הדין הרבני, לעומת זאת נושא מזונות הילדים ידון רק בבית המשפט לענייני משפחה (אלא אם כן שני ההורים הסכימו במפורש שידון בבית דין רבני).

בחברה יש נטייה לחשוב כי לגבר תמיד רצוי לפנות לבית הדין הרבני ואילו לאישה תמיד רצוי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אך קביעה חד משמעית זו היא מוטעית! מאחר ויש לבחון כל תיק לגופו, בהתאם לנסיבות המסויימות של התיק ולתוצאות העדיפות ללקוח, עו"ד ינחה את הלקוח מהי הדרך העדיפה לו להשגת מטרותיו, להעצמת יתרונותיו, ולמזעור חסרונותיו.

ההחלטה לגבי הפניה לערכאה מסוימת ובעיתוי מסוים, הינה קריטית ביותר למהלך התיק, ההחלטה תוכרע ע"י עו"ד לאחר ששקל את כל השיקולים המשפטיים הכוללים, בדק את כל הנסיבות ואת כל האסמכתאות לטענות הלקוח, צפה את כל ההשתלשלויות האפשריות, בירר עם הלקוח מה המטרות העיקריות שברצונו להשיג בתיק (מה הכי חשוב, מה פחות חשוב) ורק אז תוכרע הערכאה אליה כדאי ללקוח או ללקוחה לפנות ראשון/ה.

לנתונים הספציפיים של המקרה המיוחד שלכם יש השפעה מכרעת בבחירת הערכאה, למשל: האם נעשתה בגידה, האם יש הרבה רכוש, מהם גילאי הילדים, האם האישה זכאית למזונות, האם יש לאחד הצדדים עסק בעל מוניטין, האם לצדדים זכויות סוציאליות וכדומה.
                                                                                                      ליצירת קשר לחצו כאן


סדר העדיפות של מטרות הלקוח/ה, גם הוא בעל משקל להכרעת ההחלטה לגבי הערכאה
העדיפה: דהיינו, מה יותר חשוב ללקוח/ה להשיג, למשל: מזונות גבוהים או משמורת ילדים או רכוש או חינוך דתי לילדים או מדור ספציפי בבית הצדדים? וכדומה.

להלן יובאו דוגמאות לשיקולים שונים לפניה לאחת הערכאות:
(יודגש כי השיקולים אינם חד- משמעיים אלא הובאו רק לצורך הדוגמה, ועל כל מקרה להיבחן לגופו):

לעתים, גבר יעדיף לתבוע את עניין פירוק השיתוף בדירת הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכך להפעיל לחץ על האישה שתחשוש שהדירה תימכר ויהיה עליה למצוא דיור חלופי.
לכן, לעתים האישה תעדיף לפנות לבית הדין הרבני ולבקש מדור ספציפי (הכרעה כזו לא תאפשר לבעל להוציא את האישה מדירת הצדדים למדור חלופי).

מצד שני, לעתים תעדיף גם האישה לדון בנושא הרכוש בבית המשפט לענייני משפחה, מכיוון שבמקרים בהם חלק מהרכוש רשום רק על שם הבעל, או שלבעל עסק בעל מוניטין גבוה, אזי יש סבירות גבוהה יותר שהאשה תצא נשכרת יותר כלכלית אם תפנה לבית המשפט, אשר יעניק לאישה מחצית הרכוש, זאת לפי הלכת השיתוף או על פי עקרון איזון המשאבים. (בימ"ש לוקח בחשבון את המאמץ המשותף של בני הזוג להגיע להישגים ואת תרומתה של האשה בניהול הבית ובגידול הילדים. לעומת זאת בבית הדין הרבני תוכרע החלוקה, פעמים רבות, לפי הרישום בפועל של הבעלים על הרכוש ובנוסף בית הדין לא שש לדון בעניין מוניטין). אך אם מרבית הרכוש רשום על שם האשה, ייתכן והיא תחליט לפנות לבית הדין ולא לבית המשפט.

אשה תעדיף לתבוע מזונות אישה ומזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק, בדרך כלל, מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד.

אם חשוב לאחד מבני הזוג שהילדים ילמדו בחינוך דתי, אזי הצד שהנושא חשוב עבורו יפנה לבית הדין הרבני.

אם חשובה לגבר האפשרות למשמורת משותפת, אזי יפנה לבית המשפט לענייני משפחה, אך אם האב דתי והילדים חיו אורח חיים דתי שהאמא לא מקיימת אותו ו/או חזרה בשאלה, והאב רוצה בשל כך לנסות לזכות במשמורת הילדים, אזי יפנה לבית הדין הרבני.
וכן הלאה וכן הלאה....

אם כן, חייבים לשכלל את כל הנתונים וסדרי העדיפויות כדי להכריע לגבי הערכאה המועדפת למי מהצדדים, כך שאל תמהרו להסיק מסקנות לפי דעות רווחות בשוק, התייעצו תחילה עם עו"ד! כדי למנוע טעויות שיגררו לאורך כל התיק.
                                                                                                      ליצירת קשר לחצו כאן
כפילות סמכויות
במקרים רבים פותחים שני בני הזוג בהליכים מקבילים, כך נוצרת כפילות סמכויות, ולשם כך נקבעו כללים להכרעה מי תהיה הערכאה שתדון בעניין. המבחן החשוב ביותר לקביעה הערכאה שתדון בתביעה הוא "הזמן" =המבחן הכרונולוגי=הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה.
בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ישקלו את כל הנסיבות והנתונים ויקבעו האם הסמכות בידם או בידי הערכאה האחרת, החלטה זו ניתנת לערעור ע"י הצד הלא מרוצה.
בג"צ פלמן קבע ,כי באופן כללי גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים לקבוע האם יש להם סמכות לדון בעניין, או שהסמכות נתונה לערכאה השנייה.

הכללים להכרעת מירוץ סמכויות הינם:
א. כל אחת מהערכאות יכולה להכריע בטענות המועלות כנגד סמכותה לדון בתביעה.
ב. החלטתה של הערכאה שהכריעה ראשונה לעניין סמכותה לא בהכרח תחייב את הערכאה האחרת.
ג. בשל עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, אזי רק במקרים חריגים בהם יש "טעם מיוחד", תחליט הערכאה השנייה כי הסמכות נתונה לה, בניגוד לערכאה האחרת שכבר החליטה כי בסמכותה לדון באותה התביעה. (דוגמאות ל"טעם מיוחד": החלטת הערכאה הראשונה ניתנה ללא דיון מקדים בעניין הסמכות, דבר שיוצר חשש ל"מחטף" סמכויות, או כאשר ברור שההכרעה לוקה בחוסר חוקיות או בפגם חמור או הכרעה הנוגדת באופן ברור את כללי הצדק).

כריכת התביעה בבית דין רבני:
הצד שהקדים ופנה לבית הדין הרבני, "יכרוך" (=יצרף) לתביעתו את כל הנושאים שהוא רוצה שבית הדין ידון בהם. אך שימו לב כי ה"כריכה" צריכה לעמוד בשלושה תנאים במצטבר:
א. תביעה גירושין כנה ב. כריכה כדין ג. כריכה כנה.
אם אחד התנאים נחשל אזי התיק ידון בבית המשפט לענייני משפחה!

האם הפניה לגישור מסכנת את מירוץ הסמכויות?
לעיתים יחששו בני הזוג, כי הפניה לגישור מאפשרת לצד השני להתכונן טוב יותר ולהקדים את הפניה לערכאה הנוחה לו/ה, על מנת להימנע מכך ניתן תחילה להגיש את כל התביעות לערכאה הרצויה ואחר כך לפנות לגישור, אך יש לקחת בחשבון שהפניה לערכאות תרע את המצב האישי בין בני הזוג, בן/ת הזוג עלולים להתרגז ולהטיל ספק בכנות הגישור, ובכך יכשל הגישור עוד טרם החל.

ועל כן, כפי שצויין לאורך כל המאמר, "הכל תלוי בטיב המילוי" ולכן יש להתייעץ עם עו"ד ולקבל החלטה מושכלת, אחרי שמסרתם לידיו את כל הנתונים המדויקים, את סדרי העדיפויות שלכם, את הרקע לסכסוך וכן מידע על אופי בן הזוג והצפי לגבי התנהגותו במצבים שונים.

המאבק הפסיכולוגי:
יש לזכור! דיני משפחה הינם דיני נפשות, כך שמעבר למאבק המשפטי והכלכלי, מתנהל במקביל מאבק פסיכולוגי, אשר לעיתים אף מכריע את הכף! כמו בשחמט, צריך לצפות את תגובות היריב, רצונותיו, חולשותיו וסדר עדיפויותיו. מידע זה אודותיכם ואודות בן/ת הזוג, חשוב מאין כמוהו ועליכם למסור אותו במדויק לעו"ד שלכם
.

לקבלת עצה משפטית – לרשותכם טלפון רב קווי 052-4696215 או  077-2010298 בדואר אלקטרוני: law@get-net.co.il
 
כמו כן, באפשרותכם גם ללחוץ כאן בלינק צור קשר, למלא בטופס פרטיכם ומבוקשכם ואנו נחזור אליכם בהקדם.

לשרותכם תמיד
צוות משרד        עו"ד אנגלמן שירלי
 
 |  ראשי |  אודות  |  גישור-הסכם גירושין  |  הסכם ממון  |  ייעוץ משפטי  |  מרכז גישור  |  צור קשר  |  סדנאות וקבוצות תמיכה למתגרשים  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אנגלמן שירלי-משפחה וגירושין- www.get-net.co.il © כל הזכויות שמורות
אנלגמן שירלי , עורכת דין טלפון רב קווי 052-4696215 / 077-2010298
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל