משמורת - הסדרי ראיה
משמורת - הסדרי ראיה
מחברת המאמר: עו"ד אנגלמן שירלי
 052-4696215  או  077-2010298
*ההבחנה בין "משמורת משפטית" ל"משמורת פיזית" *וועדת שניט *הסמכות לדון בענייני משמורת *מסוגלות הורית *רצון הילד *פרמטרים שבית המשפט לוקח בחשבון *הסכמים בין ההורים הסותרים את טובת הילד *הסדרי ראיה מקובלים.

לקבלת עצה משפטית – לרשותכם טלפון רב קווי 052-4696215 או 077-2010298 דואר אלקטרוני: law@get-net.co.il או לחצו כאן למילוי שאלותיכם ופרטיכם.
 
ההבחנה בין "משמורת משפטית" ל"משמורת פיזית
":

משמורת משפטית (= אפוטרופסות) כוללת את הזכות והחובה לדאוג לכל צרכיו של הקטין (צרכיו החינוכיים, הבריאותיים, הפיזיים וכו`). לפי החוק, ההורים הביולוגיים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד.
גם כאשר ההורים מתגרשים, שני ההורים עדיין נשארים האפוטרופוסים המשותפים לילדים, ועל כן ההחלטות לגבי גידולו, חינוכו ועתידו של הילד, והדאגה לצרכיו ולשלומו, הם באחריות שני ההורים.

משמורת פיזית (= חזקה על הילד= ההורה שעמו הילד נשאר לגור וללון באופן קבוע) בדיני משפחה, כשמדברים על משמורת במרבית המקרים מתכוונים למשמורת הפיזית.

כאשר בני זוג מתגרשים, בדרך כלל נותנים את המשמורת לאחד ההורים, אך ישנם מצבים בהם תיקבע משמורת משותפת (בדרך כלל בהסכמת ההורים או בשל בקשת הילדים), ברוב המקרים משמורת הילדים תימסר לאמא, בעיקר כשהילדים מ"קטני קטינים" עד גיל 6.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מדגיש כי יש לשקול את טובת הילד, וכי ילדים עד גיל 6, בהיעדר "סיבות מיוחדות להורות אחרת", יתגוררו עם אמם (עקרון זה נקרא חזקת הגיל הרך). לגבי שאר האחים, בית המשפט יעדיף שלא להפריד ביניהם ולאפשר לאמא לקבל את המשמורת על כולם.

יש הטוענים כי חזקת הגיל הרך מקבעת נורמות שאינן שוויוניות ומפלה לרעה את האבות הרוצים לגדל את ילדיהם, לעתים גם משמורת האם אינה לטובת הילד בהכרח. אחרים טוענים כי מצב זה מאפשר יציבות לילדים, כך שגם אם המשפט בין ההורים נמשך זמן רב, נושא המשמורת נקבע כבר בהתחלה בקלות יחסים, בשל הכללים המוחלטים מראש, ומאפשר לילדים המשכיות ופחות בלבול.

לחצו כאן למילוי שאלותיכם ופרטיכם
או חייגו 052-4696215 / 077-2010298
 
וועדת שניט
הוועדה הוקמה כדי לבחון את כללי החלוקה והשיתוף באחריות ההורית כלפי הילדים בתקופת הגירושין ולאחריה. בין השאר נבחנה "חזקת הגיל הרך" ואפשרות הסדר חלוקה שיתופי ושוויוני יותר. הוועדה הגיעה למסקנה כי יש לבטל את הוראת חזקת הגיל הרך וליצור שוויון משפטי בתחום , כמו כן הומלץ לממש את זכות הילד לקשר עם האחים/יות ועם הסבים/ות.

כל זאת מתוך הצורך והחשיבות של הקשר עם שני ההורים לטובת התפתחותו התקינה של הילד. למסקנות אלו מתנגדים כמובן ארגוני הנשים השונים, ונכון להיום חזקת הגיל הרך עודה תקפה!

הסמכות לדון בענייני משמורת
הסמכות לדון במשמורת/ החזקת הילדים נתונה לבית משפט לענייני משפחה.
לעתים בית הדין הרבני רוכש סמכות מאחר ובמסגרת תביעת הגירושין נכרך נושא המשמורת (כלומר מי שהגיש את התביעה ביקש לכלול את נושא המשמורת) או מכוח הסכמת הצדדים.

מסוגלות הורית
במקרים בהם בית המשפט אינו מסוגל להחליט מי מבין ההורים יקבל משמורת (חזקה) על הילדים, אזי יעברו ההורים מבחני מסוגלות הורית על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מומחים כדי לקבוע למי מהילדים ישנה יכולת טובה יותר לגדל את הילדים.

רצון הילד
בית המשפט יהיה נכון לשמוע את רצונו של הילד באשר למשמרתו, מאחר ורצונו מהווה חלק מטובתו של הילד.
בית המשפט ייקח בחשבון מספר פרמטרים:
גיל הילד - ככל שהילד מבוגר יותר, כך תהא לדעתו משקל רב יותר.
רצון הילד - בית המשפט יתייחס לאופן בו הילד מביע את רצונו (נחוש בדעתו? מוסט? מפוחד?)
נחישות ונחרצות הילד- ילד המתנגד נחרצות למשמורת אמו ומתעקש להישאר עם אביו יכול להשפיע על החלטת ביהמ"ש.
הסטה והשפעה חיצונית- בית המשפט יבדוק אם הילד אינו מוסט או מושפע ע"י מי מההורים או בני משפחה אחרים. הסתה יכולה לגרום להעברת משמורת הילד להורה השני!
בגרותו הנפשית של הילד – האם בגרותו תואמת את גילו, לעתים ביהמ"ש יטה להקשיב גם לילד קטן במידה והוא בוגר ונראה כי הוא יודע מה הוא רוצה.

שמיעת דעתו של הילד יכולה להיות לפי תסקיר או חוות דעת שתעשה ע"י מומחים או באמצעות יחידת הסיוע המשפטי, וכן השופט יכול להחליט לפגוש את הילד בתוך אולם ביהמ"ש או בחדרו של השופט, עם או בלי ההורים, על מנת להתרשם אישית מדעתו של הילד.

הסכמים בין ההורים הסותר את טובת הילד
לעיתים ביהמ"ש יגיע למסקנה כי ההסכם בין ההורים אשר דן בנושא המשמורת או הסדרי הראייה, אינו תואם את טובת הילדים ועל כן ביהמ"ש יתערב בהחלטה זו. למשל: ביהמ"ש יכול להגיע למסקנה שהאם וויתרה על המשמורת מתוך פחד מהאב או כדי "להשתחרר" ממנו ולקבל גט, ואז הסכמתה לא תהא מחייבת.

זכרו! כל החלטה בעניין משמורת ילדים והסדרי ראיה אינה סופית! וההורים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (תלוי איפה התנהל התיק בעבר) בבקשה לשנותה משיקולים של טובת הילד.

הסדרי ראיה
הסדרי הראיה המקובלים (=הימים בהם הילדים נמצאים עם האב) הינם פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני וכן מחצית מהחופשות. ככל שגיל הילד קטן יותר, הוא זקוק לשהות מרובה יותר במחיצת אמו, ולכן בדרך כלל לא יכללו הסדרי הראיה לינה בבית האב או שעות ארוכות של נתק מהאם.
 

לקבלת עצה משפטית – לרשותכם טלפון רב קווי 052-4696215 או 077-2010298  דואר אלקטרוני: law@get-net.co.il או לחצו כאן למילוי שאלותיכם ופרטיכם


לשרותכם תמיד
צוות משרד        עו"ד אנגלמן שירלי
 |  ראשי |  אודות  |  גישור-הסכם גירושין  |  הסכם ממון  |  ייעוץ משפטי  |  מרכז גישור  |  צור קשר  |  סדנאות וקבוצות תמיכה למתגרשים  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אנגלמן שירלי-משפחה וגירושין- www.get-net.co.il © כל הזכויות שמורות
אנלגמן שירלי , עורכת דין טלפון רב קווי 052-4696215 / 077-2010298
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל