ידועים בציבור
ידועים בציבור
הגדרת ידועים בציבור, מעמד משפטי של ידועים בציבור לעומת נשואים, מדוע חשוב לידועים בציבור לעשות "הסכם לחיים משותפים", מה הסיכונים למי שלא יעשה הסכם? מעמדם החוקי וזכויותיהם של ידועים בציבור, מעמדם של ילדי ידועים בציבור, על מי מוטל נטל ההוכחה כי מדובר בידועים בציבור? זכאות לזכויות והטבות, זכות הירושה בין ידועים בציבור, אחרי כמה זמן נחשבים ידועים בציבור? האם צריך לערוך גם צוואה וגם הסכם חיי שותפות? ידוע בציבור שנפטר בעודו נשוי לאחרת- מה קורה עם הירושה?, האם גבר נשוי יכול שתהא לו ידועה בציבור? זכאות ידועה בציבור לדמי מזונות אישה.

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.
סטאטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, כגון בני הזוג בני אותו המין, או מצב בו אחד מבני הזוג עדיין נשוי לאחר/ת או בני זוג שאינם מעוניינים להינשא ברבנות אך מעוניינים להגן על רכושם ולעגן את מערכת היחסים בהסכם, כהן וגרושה, ממזרים, אלמן או אלמנה שאינם רוצים לאבד זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות לאלמן או לאלמנה ונשללות במידה ונישאים מחדש.

חשוב מאוד לדעת! רצוי מאוד להסדיר באופן פורמאלית את החיים המשותפים כבני זוג ידועים בציבור!

מצבם של ידועים בציבור ללא הסכם הוא גרוע הרבה יותר מבחינה משפטית וכלכלית ממצבם של ידועים בציבור ללא הסכם ואף גרוע הרבה יותר ממצבם של בני זוג נשואים, מהסיבות הבאות:
  • בני זוג שנישאו אחרי שנת 1974, נכנסים לתוך חוק יחסי ממון, החוק מגן על רכוש וכספים מסוגים שונים, כגון: רכוש שהביא כל אחד מהצדדים מלפני הנישואין, מתנות שקיבלו, ירושה וכדומה…
  • ידועים בציבור אשר חתמו הסכם לחיים משותפים: מגדירים בהסכם בדיוק מה יחשב משותף ומה שייך לכל אחד מהצדדים בשעת הפירוד.
  • ידועים בציבור שלא חתמו על הסכם הם חשופים לתביעה ומוצאים עצמם חסרי הגנה, מצבם דומה להלכת השיתוף החלה על בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, לפני חקיקת חוק יחסי ממון, במצב זה כל הרכוש והכספים מחולקים באופן שווה בשווה בין בני הזוג! וכמובן שהוכחה בעד ונגד המחויבות והחובות אחד כלפי השני יותר קשה ומסורבלת.
לכן אם אתם ידועים בציבור, זוג לכל דבר החי במשותף ללא נישואין, אזי חשוב לכם מאוד לערוך הסכם לחיים משותפים.
 

הסכם לחיים משותפים
ידועים בציבור שאין להם כוונה להינשא נוהגים לערוך "הסכם לחיים משותפים" זאת על מנת להגן על הרכוש והכספים שכל אחד מהם צבר מלפני מערכת היחסים והחיים המשותפים. ההסכם נועד להסדיר את אופן החיים המשותפים וכן את דרך הפירוד ו חלוקת הרכוש, במקרה וחס וחלילה יזדקקו לכך.
ההסכם נבנה עבור כל זוג לפי הנסיבות הנתונים האישיים, לפי צרכי ורצונות הצדדים.
ההסכם נועד להגן על הרכוש הפרטי של כל אחד מבני הזוג וכן להקל ולקצר את הליך הפרידה.

מומלץ לאשר הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה.

מומלץ במקביל כי שני הצדדים יערכו צוואה התואמת או משלימה את ההסכם לחיים משותפים, בעיקר עם לאחד מהם יש ילדים מנישואין קודמים.

כללים להגדרת בני זוג כידועים בציבור, כפי שנקבעו על ידי שופט בית המשפט העליון, צבי ברנזון:ע"א 621/69 קרול נסיס נגד קוינה יוסטר, פד"י כד(1) עמ` 617:
  1. חיי אישות כבעל ואישה: חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים.
  2. ניהול משק בית משותף: מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים.
בתמ"ש 028593/06, בבית המשפט לענייני משפחה רמת גן, נקבע:
זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.

חובת ההוכחה כי בני הזוג אכן מוגדרים כידועים בציבור, מוטלת על בן/ת הזוג הטוענים כי מגיעים להם זכויות מתוקף היותם ידועים בציבור, עליהם להוכיח את שני היסודות: משק בית משותף כולל מגורים משותפים וחיי אישות כבעל ואישה.
בבית-המשפט העליון בתיק שחר נ` פרידמן, בשנת 1980, קבע השופט אהרן ברק, כי די בכך שהטוען יציג עובדות המעידות על כוונה משותפת לשיתוף נכסים, כדי שיתהפך נטל הראייה על המשיב, להוכיח שלא הייתה כוונה כזו בין ידועים בציבור.

מעמדם החוקי וזכויותיהם של ידועים בציבור:
בתחומים רבים מעמדם של ידועים בציבור שווה לזה של בני-זוג נשואים, הן מכוח החוק והן מכוח פסיקת בתי-המשפט, ילדים של ידועים בציבור יירשמו במרשם האוכלוסין במשרד הפנים כילדים של שני הוריהם, ומעמדם של הילדים הללו לא ייפגע מכך שהוריהם ידועים בציבור, לא מבחינת ההלכה ולא מבחינת רשויות המדינה. מעמדם שווה בדיוק לזה של ילדים לבני זוג נשואים.

זכאות לזכויות והטבות:
עם הזמן הולכים ומצטמצמים הפערים בין הידועים בציבור לנשואים כחוק. הם זכאים למרבית ההטבות והזכויות הכלכליות של הנשואים. ובמקביל, זכאים גם להטבות המגיעות לרווקים, כמו חישוב מס נפרד.

דוגמאות לזכויות והטבות:
ידועים בציבור יקבלו הטבה במשכנתא רק נולדו להם ילדים משותפים. זכויות לפי תקנות אימוץ ילדים ופונדקאות ו/או חוק למניעת אלימות במשפחה - אינם מבדילים בין ידועים בציבור לנשואים.

זכות הירושה בין ידועים בציבור: "מעין צוואה"
בסע` 55 לחוק הירושה התשכ"ה-1965, נקבע: כי "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק-בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש". מצב זה מכונה "מעין צוואה".

הפסיקה הגדירה את המושג "בן-זוג", כחל גם על ידועים בציבור.
התעוררה סתירה בין סעיף 55 לחוק הירושה לסעיף 11 לאותו חוק, שבו נקבע במפורש כי על בן-הזוג להיות נשוי למוריש שלוש שנים לפחות.
פסק-דין שנצר בשנת 1988 קבע, כי לפי מטרת החוק, סעיף 55 חל גם על ידועים בציבור ולכן אם ידועים בציבור עומדים בדרישות סעיף 55 ובנטל ההוכחה – אזי ייחשבו כבני-זוג נשואים לכל דבר ועניין.
לעניין ירושה על פי צוואה- מחמירים עם ידועים בציבור ודורשים צוואה מפורשת ולא צוואה משתמעת. אם אחד מבני-הזוג השאיר צוואה מפורשת שאינה מורישה לבן-הזוג הידועה בציבור אזי הצוואה הכתובה גוברת על צוואה המשתמעת מכך שחיו ביחד כידועים בציבור.

כמה זמן בני-זוג צריכים לחיות יחד, על-מנת שיחשבו ידועים בציבור?
בפס"ד היועמ"ש נגד סוזאן שוקרן בשנת 1983:
נקבע כי במקרים מסוימים, די בשלושה חודשים כדי להיכלל בהגדרה.
אך בדרך כלל ידרשו זמן סביר כדי להוכיח כוונות רציניות להיחשב כזוג לכל דבר כידועים בציבור.
התנאים לתחולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני-זוג, הם קיום אורח-חיים זוגי ומאמץ משותף ברכישת הנכסים, או ניהול משק- בית משותף וגידול הילדים.
לעיתים יטען בן הזוג שאינו מעוניין להיכלל בהגדרה, כי העובדה שבני-זוג מקיימים חיים משותפים מבלי למסד את הקשר ביניהם, מעידה על ארעיות הקשר ועל היותו בלתי מחייב, ולכן אין כוונת שיתוף בנכסים, אלא אולי רק מעין תקופת ניסיון, ועל כן בית-המשפט מתייחס לשני פרקי-זמן עיקריים:
  1. תקופת ההיכרות בה נבחנת מערכת היחסים. בשלב זה ייתכן כי עדיין אין גמירות-דעת ביחסים ולכן,
    הנטייה היא שלא להגדירם כידועים בציבור ולא להחיל את הלכת השיתוף. 
  2. שלב התייצבות מערכת היחסים, כאשר קיימת כבר גמירות דעת, על אף שהדבר אינו מוסדר וממוסד פורמאלית.
בשלב זה יוגדרו בני הזוג כידועים בציבור ותחול הלכת השיתוף.

ידוע בציבור שנפטר בעודו נשוי לאחרת: מה קורה עם הירושה?
לגבי האישה, הידועה בציבור, חשוב להוכיח שאיננה נשואה לאחר, בשל חשש לממזרות. לגבי הגבר, המחוקק ביקש למנוע מצב של "ביגמיה חוקית", במקרה של גבר הנשוי רשמית שיש לו גם ידועה בציבור. אם החוק יכיר בה בידועתו-בציבור, הרי כאילו התיר לו להיות נשוי לשתיים.

נכסים שנצברו לפני היחסים המשותפים
שאלה זו נבחנת לפי כוונת הצדדים. הפסיקה בוחנת כל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות.

זכאותה של ידועה בציבור לדמי מזונות עבור האישה
הדין האישי מחיל על הבעל חובה לזון את אשתו. מזונות אישה ניתנים כל עוד הצדדים נשואים.
בית-המשפט העליון בפס"ד רע"א 8256/99, פלוני נ` פלונית והיוהמ"ש קבע"
ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות מבן-זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

אלו הם "מזונות חוזיים", לפי ההלכה בפסיקה "היעדר קיומו הפורמאלי של מוסד הנישואין, אינו גורר אחריו קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים", ידועה בציבור זכאית למזונות מכוח ההסכם עם בן-זוגה. הפסיקה פיתחה בנושא זה מבחנים, שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין הצדדים.

ב-1999, קבע השופט יהודה גרניט, בבית-המשפט לענייני משפחה ברמת גן: כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע, כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בה מבחינה כלכלית. אי-חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום-לב, הואיל והיא הסתמכה על הנתבע כשנענתה להפצרותיו לבוא לישראל ולחיות עמו, היא ילדה לו שני ילדים והוא שזן אותה במשך 19 שנים וסיפק לה רמת חיים גבוהה".

בית המשפט העליון קבע כב´ הנשיא א. ברק ברע`א 8256/99 פלונית נ. פלוני והיוהמ`ש (טרם פורסם):
,`קיומו או העדרו של סטאטוס הנישואין אינו גורר אחריו בהכרח קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים.` לפיכך, ובהתאם לפסיקה, יכולה ידועה בציבור , לבסס את זכותה למזונות אישה מכוח הסכם בינה לבין הבין זוגה , שעל פיו התחייב הוא לזון אותה.

"זווית הראיה השנייה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני הזוג. על פי נקודת מבט זו אין בוחנים את השאלה אם בני הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה , ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין. ... זווית ראיה שנייה זו מתמקדת במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זו. "

לסיכום:
כאשר כבני זוג אתם עוברים לגור יחד, זכרו יש לכך מחיר משפטי! אתם עשויים להפוך למוגדרים כידועים בציבור גם אם לא התכוונתם למסד את הקשר תחת כותרות מחייבות, רצוי לכם מאוד לערוך הסכם לחיים משותפים כדי לעגן את הזכויות שלכם ולהגן על הרכוש והכסף שלכם, בנוסף להסכם רצוי שתערכו צוואה, במיוחד אם יש לכם ילדים מנישואים קודמים.
אם לא תעשו כן, אתם חשופים לתביעה משפטית אשר תדרוש מחצית מכל אשר שייך לכם.
זכרו, מצבם המשפטי של ידועים בציבור ללא הסכם, "מסוכן יותר" ממעמדם של נשואים.

לקבלת עצה משפטית – לרשותכם 24 שעות ביממה - טלפון רב קווי 052-4696215
מייל: info@get-net.co.il
 
לשרותכם תמיד
עו"ד אנגלמן שירלי
 |  ראשי |  אודות  |  גישור-הסכם גירושין  |  הסכם ממון  |  ייעוץ משפטי  |  מרכז גישור  |  צור קשר  |  סדנאות וקבוצות תמיכה למתגרשים  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אנגלמן שירלי-משפחה וגירושין- www.get-net.co.il © כל הזכויות שמורות
אנלגמן שירלי , עורכת דין טלפון רב קווי 052-4696215 / 077-2010298
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל