סרבנות גט
סרבנות גט
הגדרת סרבנות גט, הסיבות העיקריות לאי סיום תיק גירושין, שלוש סיבות עיקריות לתופעת סרבנות הגט, סנקציות בגין סרבנות גט, גט באמצעות שליח, השפעת סרבנות גט על מזונות אישה, הסכמי טרום נישואין ככלי למניעת סרבנות גט, הבדלים בין סרבן גט לסרבנית גט, לסיכום - מי מנצח?

הגדרת סרבנות גט

בתי הדין הרבניים מגדירים אדם (גבר או אשה) כמסורב/ת גט אם עברו שנתיים מיום הגשת תביעת הגירושין, וטרם קיבל/ה גט בשל סירוב בן/ת זוג.
השלב הסופי של גירושין בין בני זוג הוא מתן/קבלת הגט, כמו כן בית הדין הרבני נותן פסק דין סופי בעקבות מתן הגט, המאשר כי הזוג התגרש כדת משה וישראל, פסק דין זה הינו מעשה בית דין סופי ומוחלט.
תופעה קשה וכואבת, שנוצרה בעקבות הצורך המכריע בגושפנקא הסופית הזו, הינה "סרבנות גט".
סרבנות גט זו יכולה להמשך מספר חודשים ואף מספר שנים ארוכות ומייגעות. תופעה זו פוגעת בעיקר בנשים מאחר ונשים מסורבות גט נקראות "עגונות", משמעות הדבר כי אינן יכולות להינשא לאחר ו/או להביא ילדים מאדם אחר מלבד בעלה, אחרת יחשבו ילדיה ממזרים, גם עצם קיום יחסים עם גבר זר יחשב להן כבגידה. גבר לעומת זאת יכול להמשיך את חייו כרגיל, מלבד העובדה שאינו יכול להינשא בשנית כדת וכדין.

הסיבות העיקריות לאי סיום תיק גירושין:
1. סכסוכי ממון.
2. סרבנות גט מצד הבעל או האישה.
3. תביעה לשלום בית- לעיתים זהו מסווה לסרבנות גט.
4. אי הופעת אחד מבני הזוג לסידור הגט.
5. זניחת התביעה במהלכה.

תופעת סרבנות הגט נובעת משלוש סיבות עיקריות:
א. אי השלמה-אי מוכנות לוותר על הנישואין ו"לשחרר" את הגבר/האישה לדרכם.
ב. נקמנות- רצון להרע לשני/ה בשל העובדה כי הוא/היא רוצה להתגרש.
ג. סחטנות כלכלית – על מנת ליצור מצב שהצד השני יוותר על כספים / נכסים, או אישה הרוצה להמשיך ולקבל מזונות אישה כל עוד אין גט (האישה זכאית למזונות כל עוד היא נשואה אפילו אם בני הזוג חיים בנפרד ואין ביניהם יחסי אישות, אלא אם כן הוכרזה כמורדת כפי שיוסבר בהמשך).

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ`ה – 1995 קובע מספר סנקציות כנגד סרבני גט.
הסנקציות שבחוק יחולו רק לאחר שבית הדין הרבני פסק כי על הגבר לתת גט לאישה או כאשר נשיא בית הדין הרבני אישר להפעיל את החוק כנגד אישה סרבנית גט.

הסנקציות האפשריות על פי חוק הן כדלקמן:
 
  • א. צו הגבלה: במסגרת צו זה ניתן לפגוע בזכויות האדם לתקופה מוגבלת תחת תנאים מסוימים, הזכויות בהן ניתן לפגוע הן כדלקמן:
    א.1. הגבלה ביציאה מהארץ.
    א.2. הגבלה בקבלת דרכון ישראלי (או תעודת מעבר) או איסור להחזיק בו או איי מתן אפשרות להאריך תוקפו (אלא רק לצורך שיבה לישראל)
    א.3. הגבלה לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
    א.4 הגבלה להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה.
    א.5 הגבלה לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין.
    א.6 הגבלה לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק.
  • ב. אסיר או עצור שניתן נגדו צו הגבלה- ניתן להגבילו באופן הבא:
    ב.1 הגבלה בקבלת חופשה מיוחדת.
    ב.2. הגבלה בקבלת ושליחת מכתבים, למעט עניינים הנוגעים לענייני משפט ומדינה.
    ב.3 הגבלה בקבלת מבקרים, למעט עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר/העצור שבימ"ש /בית הדין התיר ביקורם וקבע לכך הוראות.
    ב.4. הגבלה בהחזקת חפצים אישיים.
    ב.5. הגבלה לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר.
    ב.6. הגבלה בקניית מצרכים בבית הסוהר/המעצר.
    ב.7. הגבלה בקבלת רשות להתהלך חופשי.
    ב.8. הגבלה בקבלת שחרור מינהלי.
    ב.9. הגבלה בקבלת שחרור לפני תום תקופת המאסר.
  • ג. צו מאסר: בית הדין רשאי לכפות על אדם מאסר בשל סרבנות גט (זאת לאחר מיצוי כל שאר האפשרויות, מאחר וזהו צעד דרסטי הפוגע בזכות יסוד, חוק כבוד האדם וחירותו). תקופת המאסר הינה עד 5 שנים לכל היותר עם אופציה להארכה עד 10 שנים מקסימום.
לסיכום - הסנקציות האפשריות:
  • צו עיכוב יציאה מהארץ.
  • שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה.
  • מניעת מינוי למשרות שונות.
  • מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו דורש רישיון.
  • שלילת האפשרות לפעול בחשבון בנק.
  • מאסר בפועל לתקופה מצטברת של עד 10 שנים.
  • מזונות מדין מעוכבת.
בית הדין הרבני יפעיל סעדים זמניים אלו באופן הדרגתי, כלומר מן הקל אל הכבד.

מנגנון הגט באמצעות שליח:
היהדות, נותנת אפשרות בתנאים מיוחדים לתת לאישה גט בעל כורחה, אלא שחוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 קבע מעשה זה כעברה פלילית מסוג פשע ("התיר האיש קשר הנישואין על כורחה של האישה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האישה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים.")

השפעת סרבנות גט על מזונות אישה:
כפי שנאמר לעיל, כל עוד האישה נשואה (לא ניתן גט בפועל), הגבר חייב לשלם מזונות אישה. זאת אף אם בני הזוג חיים בנפרד ואין ביניהם יחסי אישות, אלא אם כן האישה הוכרזה כמורדת.
גבר יכול להכריז על אשתו כ "מורדת", מאחר ואינה חיה עמו ו/או אינה מקיימת עמו יחסי אישות ו/או אינה ממלאה את תפקידיה כעקרת בית.
אך מספיק שהאישה תיתן סיבה "קלה כנוצה", אזי בית הדין ידחה את הבקשה להכריזה כמורדת.
זהו אמצעי לחץ כלכלי על סרבן הגט: חיוב הגבר, סרבן הגט, במזונות אישה גבוהים ("מזונות אישה עונשיים"), מבחינה זו לאישה, סרבנית הגט, יש יתרון כי לא ניתן להטיל עליה מזונות עונשיים.
הסכמי טרום נישואין - כלי מצויין לסיוע במניעת סרבנות גט בעתיד הוא הסכם טרום נישואין:
בהסכם זה מסדירים בני הזוג את הליך הגירושין, מתי יינתן הגט ובאילו תנאים, מהלך זה מקשה מאוד על הצד המתנגד לגירושין להפוך לסרבן גט, מאחר והסכים בהתחייבות רצונית לכל המהלך מלכתחילה בתנאים מסוימים.
 
לסיכום - הבדל בין סרבנית גט וסרבן גט:
בהתאם לדין העברי - לשם ביצוע גירושין בין בני זוג יהודיים, יש צורך בהסכמת שני בני הזוג, אחרת יחשב גט שניתן מתוך לחץ אן כפיה ל"גט מעושה" ואזי ייפסל. סירוב מתן גט הינו מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לקיים פסק דין לגירושין שניתן על ידי בית הדין הרבני.

גבר מסורב גט: במקרים מסוימים חריגים אף יכול להינתן לגבר היתר נישואין – כלומר רשות להינשא לאישה שנייה למרות שטרם התגרש מאשתו הראשונה.
אישה מסורבת גט: לעולם לא תקבל היתר שכזה.
גבר מסורב גט: מסורב גט החי עם אישה שנייה, ילדיהם יהיו כשרים למהדרין, ולאחר קבלת הגט יוכל להינשא לה.
אישה מסורבת גט: אישה נשואה המקיימת יחסים עם גבר זר היא נואפת, היא אסורה על בעלה ובועלה (כלומר גם אחרי שתתגרש לא תוכל להינשא לגבר השני עמו קיימה יחסים בזמן הנישואין)
בנוסף, ילדי האישה עם הגבר הזר יחשבו ממזרים.
גבר מסורב גט: מסורב גט לא זכאי ל"פיצוי כספי" כגון מזונות למשך הזמן עד לגט, וכן בדרך כלל אינו פטור ממזונות אישה בשל סרבנות האישה.
אישה מסורבת גט: מסורבת גט זכאית למזונות אישה עד למתן גט ולעיתים אף תקבל מזונות גבוהים כמזונות עונשיים בשל סרבנות הגבר.
גבר מסורב גט: יכול להפעיל את הסנקציות הרשומות בחוק בתי הדין הרבניים (כפי שצוינו לעיל) כנגד סרבנית הגט, רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.
אישה מסורבת גט: יכולה להפעיל את הסנקציות הרשומות בחוק בתי הדין הרבניים (כפי שצוינו לעיל) כנגד סרבן הגט, באישור בית הדין הרבני האיזורי.

לסיכום - מי מנצח?
כמו בכל "מלחמה", בעל אורח הרוח ינצח במערכה, מי מבני הזוג אשר "פחות לחוץ" לקבל את הגט, יזכה "בתנאים משופרים". לדוגמה:
  1. מי מבני הזוג אשר הוא בעל הממון ואינו ממהר להתגרש מאחר ויש לו כסף לחיות ממנו בינתיים ו/או אפשרות לשלם מזונות ו/או אפשרות להמשיך לשלם לעורכי הדין.
  2. מי מבני הזוג אשר בינתיים חי עם הילדים ואינו "לחוץ" על הסדרי משמורת יציבים.
  3. מי מבני הזוג אשר אינו "לחוץ" להינשא בשנית ו/או לנהל יחסים חדשים באופן גלוי.
בקיצור: קחו אוויר….

וכמו שאומר המשפט הידוע: לא מספיק לדעת אם מי להתחתן, צריך גם לדעת ממי להתגרש….


לקבלת עצה משפטית – לרשותכם 24 שעות ביממה - טלפון רב קווי 052-4696215

לשרותכם תמיד
עו"ד אנגלמן שירלי

 |  ראשי |  אודות  |  גישור-הסכם גירושין  |  הסכם ממון  |  ייעוץ משפטי  |  מרכז גישור  |  צור קשר  |  סדנאות וקבוצות תמיכה למתגרשים  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אנגלמן שירלי-משפחה וגירושין- www.get-net.co.il © כל הזכויות שמורות
אנלגמן שירלי , עורכת דין טלפון רב קווי 052-4696215 / 077-2010298
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל